אפרוחון וברווזון 6
מאת: זילברשטיין נועה 05/02/12
ימים תמימים על האפרוח עוברים
ימים שקטים אין קול אין דברים
בוקר של חול ליקיצת שבת מִדָמֶה
ולמשמע סאון הרחוב אין לבו הומֶה
בערבו של יום סתמי, היה זה יום שני או שמא שישי
צפה הוא בתוכנית על עוד דבר טיפשי
או סרט מתוחכם או נסיוני או משהו בסגנון חופשי
פתאום עצירה, מעין שתיקה, קפיצת הלב הממשי
חסרה לה פעימה סדורה, קבועה וחרישית
וכך עצרה הנשימה בין שניות, כנראה גם היא הופתעה
לא ציפתה ולא חשבה שפעימה תלך לה - נעלמה!
זינק האפרוח ממשכבו החם לחפש את הפעימה
מתחת לספה, אולי היא שם, ארים המצעים - אולי תחתם
נפלה, התגלגלה, פספסה את תורה בין חיילות הדם
אולי אקרא לה, אך מה שמה? שלא תקפוץ אחת אחרת במקומה
ואיך אדע איך נראית הפעימה? אולי היא מול עיני ואיני מכירהּ
התיישב האפרוחון דומם על הספה, מונה את פעימות לבו
כקבצן את תשורתו הזעומה או כאם את ילדיה ברגע דאגה
ובאחת, דפיקות דלת חרישיות קטעו את שירת ליבו הישרה
ולעצמו חשב - אולי זאת היא! הנה חזרה היא לסורה!
עגול מעבר לעינית עמד לו הברווז, חייך את חיוכו וקרץ הוא בעיניו
אפרוחון פתח הדלת ומיד סיפר בדאגה כיצד החסיר הוא פעימה
ועכשיו אין הוא מוצאה, אולי אינה רוצה לשוב למרוצה ואת גורלה חרצה
הברווז חייך ואז אמר והסביר לאפרוחון הנסער שלפעמים הלב גומר אומר
בחסרונו דבר מה אחר ממסלולו לוקח וגורר
הוא פעימה, וכך בחסרונה יש הלימה מאוד ברורה בנוגע לחסר בתוך כל השגרה
האפרוח מבולבל, פתאום הרגיש איך שבה פעימה, נדחקה לשורתה כנראה בראותה
את אהבתה - הברווז באדרתו וחיוכו, ואז הבין - כנראה התגעגעה!
כל מה שנחוץ הוא ברווז אהוב כדי להמשיך את המרוץ
של הלב החרוץ בערוץ העורקים הלחוץ
כך ישבו החברים האוהבים על הספה ופעימות ליבם יוצרות ביחד את מנגינת אהבתם